חדש על המדפים

בנות העיר הגדולה

סקס, רומנטיקה ופמניזם

בספר זה מככבות דמויות נשיות הלקוחות מן הספרות – נשים צעירות החיות בעיר הגדולה ומתמודדות עם סוגיות של אהבה, חברות, קריירה ומעמד האשה.

הספר בוחן את הדמויות הללו תוך שהוא שואל שלוש שאלות עיקריות:

  • האם הן פמיניסטיות – או שמא הן רק "עושות קולות" של פמיניזם ולמעשה הן אינן מתעניינות באמת במצב הנשים בעולם ובנחיצותו של המשך המאבק?

  • האם הן רומנטיקניות ? – האם ייתכן שכל העצמאות שהן מפגינות, והעובדה שהן מנהלות קריירה מרשימה ומשלמות בעצמן את שכר הדירה ואת הוצאות הביגוד והאיפור שלהן הינה בעצם רק שכבה דקה המכסה על שאיפתן האמיתית – למצוא את "האחד" – הגבר שיגאל אותן משממון חייהן ויהפוך אותן ל"עקרות בית מאושרות"?

  • מהו יחסן למיניות בחייהן? – כאן נשאלת השאלה האם הבנות הללו, המתהדרות במתירנות מינית, אכן נהנות מיחסי מין בשלים או שמא עוד רחוקה הדרך בינן לבין האינטימיות העמוקה שתתפתח עם השנים בינן לבין גופן ובינן לבין בן זוגן למיטה?

הדמויות המשמשות השראה לספר זה הן דמויות אהובות מתוך הספרות כדוגמת ברידג'ט ג'ונס גיבורת "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" שאף עובד לסרט, שילה גיבורת "שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק" ועוד…

מוזות במטבח

נשים כותבות על אוכל ואהבה

זהו סיפורן של שלוש נשים צעירות המחפשות אחר קולן הייחודי. אניה, גיבורת "אמנות הבישול הסובייטי" מאת אניה פון ברמזן, דיאנה גיבורת "השפה של הבקלווה" מאת דיאנה אבו ג'אבר ומיקגה – גיבורת "המטבח"  מאת בננה יושימוטו הן שלוש נשים שפילסו את דרכן מן הילדות אל הנשיות באמצעות התמחות בבישול ובאפיה וכתיבה אודות קסמי המטבח וסגולת הריפוי הטמונה באלכימיה המתבצעת בו והופכת חומרי גלם ראשוניים למאכלים מעוררי תיאבון.

שלושה גברים ועיר

ספר בכתובים

ספר זה מוקדש  לשלוש דמויות של גברים החיים במרחב העירוני ובוחן את מערך היחסים בינם לבין המקום שבו הם "מכלים את חייהם".

הגברים הם מאיר גיבור  "סוף דבר" מאת י. שבתאי, קמאל גיבור "מוזיאון התמימות" מאת א. פאמוק וד"ר הנרי פרון גיבור "שבת" מאת א. מקיואן – האחד – תל-אביבי, השני – תושב איסטנבול והשלישי – לונדוני.

לכאורה, שלושה גברים משלושה עולמות שונים, אך בבחינה מדוקדקת מתברר כי קיים דמיון רב בין אופן התנהלותם בתוך העיר. הספר עוסק במגוון נושאי הקשורים לחיים האורבניים כמו  מה משמעותו של מושג הבית ומהו מקומו של "האחר" במרחב העירוני